אשה, כוס יין וספר

אשה, כוס יין וספר

ציירה:Sally Rosenbaum

 

אשה, כוס יין וספר.

זמן טוב.

שלה,

של הספר

ושל היין האדום

בכוס.

זמן ענוג

של מילים נעטפות

ונמזגות.

של יין נמסך

בגוף

ויוצר את הסיפור

של ליל אמש

ובורא אותו איתה

מחדש.

אישה, כוס יין

וגבר.



הוא

הוא הומה

כמו אסופת יונים

הנפגשות לעת ערב,

הוא מתמלא עד גדותיו

ואפילו נשפך,

מעט,

הוא מדלג בחדוות

ילדודים.

הוא פורץ את הצלעות,

דוחף את שומריו,

 

הוא מתגעגע כל כך

לתחושה, לפעימה, לרטט.

להיות חופשי למעלליו

לא נעול,

לא נח

לא עומד

על משמר

בפתח השער,

מבקש לבדוק

תיק, תיקים, תיקיות.

הוא נכון להחליף קצב.

להכתיב קצב

לתופף מחדש.

הלב שלי.

ועכשיו

 

ועכשיו,

שלא יידום

שלא יתאבק,
 -
שוב.

שיבעט,

בעדינות.

שידרוש,

התחדשות.

שלא ייתן לשקוע

בין עלי הכרוב.

יעמוד על משמר

העוררות.

לא יעצור לנוֹח

ולא לדום.

שיכדרר

וישַחק

ויְצַחֵק

וירַטֵט.

 

עכשיו.