יום ראשון, 6 במרץ 2022

איש בצבע

ראיתי איש צובע עיר.

נתקלתי באנשים שחור לבן

פגשתי אפורים
הכרתי אנשים פסטליים
גם כאלו בצבע אחד או בגוונים,
אפילו כאלה שמחליפים.
ויש איש אחד-
שלל צבעים.


כל יום הוא יוצא עם אופניו
מטייל בעיר הלבנה.
סוקר את הרחובות
בכל מזג אוויר.
הוא רוכב ומורח אותה במברשתו, בבגדיו.
בבוקר,אחרי הקפה השחור הראשון של היום
הוא מוחק את שאריות הלילה.
פותח את ארון הצבעים.
כלומר, ארון הבגדים.
עומד ובוחר את הקשת לזה היום.
לוקח מכאן ומכאן ומכאן
מניח אותם על כסא.
צועד צעד לאחור.
מצמצם את עפעפיו.
נעצר ותוהה.
האם?
אולי עדיף להחליף?
אולי כדאי עוד להוסיף?
יש לדאוג לשלל גוונים מספיק נוגדים. שיתכנסו כולם וירססו שמחה בעולם.
הוא פותח את התריס.
אור צהוב נופל על הכסא ועל הצבעים.
עומד עוד
מתלבט.
מניע את ראשו לצד זה ולצד השני.
מחכה.
רק כשהצבעים מחייכים אליו
והחיוך עובר מהם ועולה על פניו
הוא מתלבש.
עומד עוד קצת מול המראה.
שואל בעצתה והיא עונה.
מניח כובע אחד ומחליף באחר
וכשכל המראה מסתדר
הוא יוצא לצבוע על אופניו את העיר.
איש אחד עם אופניו
על שלל צבעיו.







יום ראשון, 20 בפברואר 2022

אשה אחת, עוברות שנים.


כשהבדידות לפעמים נוקשת לך בדלת

ועצמותיך מזכירות ומונות שנים,

איספי אליך אחת אחת

את קרני השמש 

המצטרפות מחלון המטבח

כירכי אותן כצעיף רך סביב כתפיך,

חממי צוארך,

השמיעי את המנגינה ההיא.

עצמי עיינים

וזכרי.

זכרי

שיש עוד ימים רבים

להושיט ידיים

יחד עם קרני השמש

לעטוף ולחבק


היזכרי,

היזכרי

באותם זמנים

כשכולכם הייתם יחד יושבים

סביב השולחן קטן,

מפטפטים.

הנה הקו מתרחב, ואת מחייכת,

לאט לאט קמה, נאספת.

מצרפת את "פוליאנה" מהכתובים

ושוב,

מתגברת.

 





יום שבת, 29 בינואר 2022

איש אחד

איש אחד
בן חמישים כזה. 

בעל משרד קטן מתוקתק. 

שתי מזכירות מחוייטות. לקוחות מובחרים בודדים. נבחרים אחד אחד.
מקצועיות ללא רבב. זה שם המשחק.


דירה לא גדולה במיקום מדוייק. משקיפה מלמעלה על הכל ועל כולם.
עוצבה בקפידה במינמליזם  מהוגן
עונה  לצרכים וגם למעמד.
יש ילד אחד  מאיזו מערכת חולפת.
היא מגדלת. הוא לא התכחש. עושה את הנדרש.

לא פחות אבל בטח לא יותר.


לא שוכח לפגוש את הוריו. 

במדוייק, לפי תזכורת מהמזכירה והשעון שעל היד.


פעם בשבוע, נוהג מנהג עממיות.
לובש גינס קצת משופשף (ברור ממותג) ויורד לשבת בבית הקפה. 

זה שקרוב, שליד.
יושב לבד.


כך הוא יכול להשקיף על העם ועל סוג של עולם. 

ללמוד קצת מה קורה ומה עכשיו. 

מיד ראשונה, דרך עייניו.
זמן להרגיש כאילו ביחד
ואולי קצת פחות לבד


איש אחד.