יום שישי, 21 באוקטובר 2022

איש צב

כולנו מכירים אנשים. 

יש אנשים מכל הסוגים ומהמון מינים.

יש איש צבעים ואיש כעסים יש איש ברכות ואיש אשכולות. יש איש חברים ואיש סתרים.

יש מגוון נפלא של אנשים שעושים את החיים צבעוניים ומלאי רבדים.

אתה פוגש אותם אחד אחד או בקבוצות. בבית, בעבודה, בקרני רחובות.

הפעם עבר בדרכי איש צב, יותר נכון, ישב מולי.

הוא נמצא תמיד עם העיקר של ביתו על הגב. 

הוא נכנס או מגיח משם בכל מקום ובכל מצב.

הוא יכול לשבת עם אנשים אבל באותו זמן להסתופף בפנים ולהיות לבד. 

הוא מרגיש מלא בפנים ובעיקר בדרך כלל, הוא לא צריך באמת אף אחד. 

לפעמים יש שטועים וחושבים שהוא איש חסר בית, שהוא מאוד בודד ואולי אפילו איך להגיד, לא כל כך. 

אך הוא פשוט נושא את הכל וכולם איתו לאן שהוא הולך או פונה.

ככה הוא יכול להנות מהכל ומהעולם

מבלי לבזבז משאבים או זמן.

יש לו תיק קטן על הגב.

בבוקר הוא תולה את ביתו על כתפיו ויוצא לעיסוקיו.

כשמתאים לו הוא פותח את תריסיו

וכשנגמר הוא מגיף את חלונותיו.

איש צב.







שבת נהדרת

יום שישי, 7 באוקטובר 2022

חלמתי

 חלמתי והתעוררתי זוכרת.

מנסה לפענח עם עצמי, אם היה או חלמתי חלום.

בדרך כלל איני זוכרת.

אבל הפעם השאיר בי את חותמו.

מישהי שהכרתי לא מזמן, שרה. ככה דרכנו נפגשו ומצאנו את עצמנו קצת נקשרות. החלק הזה, באמיתי.

בחלומי, שרה ואני דיברנו פעם והסתבר שאבי והוריה מאותה עיירה שלפני השואה. 

מכאן לשם שמענו על איזו גויי'תה, שעזרה והחלטנו ביחד לחפש אותה. 

דרך קשרים משותפים מצאנו שהיא חיה בעיר קטנה בארה"ב הגדולה ואנחנו עושות דרכנו לשם בכדי להוקיר לה תודה.

הגענו שתינו עד לרחוב מגוריה, מישהו הצביע על דירתה.

אני נחושה, הולכת בראש, שרה קצת מהססת מאחור...

ויקיצה.

אין לי מושג על מה ולמה חלום זה בא.

ועל מה ולמה התעוררתי ממש לפני המפגש.

ועל שום מה הוא נותר בזיכרוני ונשאר.


שבת שלווה