ויצא הקול
מבעד לענן
נקש על לוחותיי
וקרא לי לבוא.
והקול פגש את קולי
ואני
אי אני?
בחמישה עשר בו
אוספת מטלטלי בחיפזון
שלא אחמיץ.
עוברת באוויר בחרבה ובים
וליבי נהמה ושירת ים גדולה.
באה אל בין זרועותיך
הכונסות גופי ונשמתי
לתוך גופך.
והגדת לי
והגדתי לך.
והרי זו המצווה ממש: לראות את עצמך כאילו יצאת ממצרים בגופך. הגדת אהבה.
השבמחקכמו! דייקת כל כל! מרגש אותי שנגעת בסוף דעתי...תודה. המשך חג טוב.
השבמחקמקסים!! ♥
השבמחק