יום שבת, 16 ביולי 2016

כמה חיוכים?

כמה חיוכים יש לו לאדם?
אחד רגיל, כמעט סתם.
אחד, רך המוקדש רק לילדיו
שהופכם לחסידיו.
אחד, כזה של בוקר,
אחד, מיוחד 
שיוצא מבפנים 
כשמובך,
תם, אמתי, ילדותי,
נוגע בו נוגע בי.
אחד לפלרטוט,
אחד של עצבות,
אחד לחברות,
שנים עבורי.
חיוך של אהבה.
אחד שלפני ואחר לאחרי,
שמתחיל ויוצא בעיניים 
נמרח לאט אל הלחיים
וממשיך עד קצות האצבעות ברגליים.

יש אחד שלא רואים 
הוא נשאר בפנים
שקט, 
מהסוג של השוהים והמתבוננים.
 ועוד אחד שעולה 
מר ומכאיב.
זה, 
כשנעלם האיב.

כמה חיוכים יש לו לאדם?
כך וכך וכך וכך.


כן,
יש עוד אחד,
האחרון,
זה שהוא שובל מאחור
כמסך של זיכרון.

6 תגובות:

  1. התבוננות יפה כל כך. נזכרתי ב'לכל איש יש שם', גם אם פה הקונוטציה הרבה יותר רכה ומחויכת.

    השבמחק
    תשובות
    1. כמו, כמו שאת יודעת, תמיד כשאנחנו ממש מסתכלים או מקשיבים באמת - אנחנו רואים...את הדקויות, את הרווחים בין לבין...ואז הם מתמלאים)))
      תודה!

      מחק
  2. כמה מהם מכמירי לב. במיוחד האחרון, אבל לא רק. והצילום, כרגיל, יפה ומתאים.

    השבמחק
    תשובות
    1. עדה, את כל כך צודקת...כמה מהם באמת מכמירי לב - גם במציאות...)
      תודה לך.

      מחק
  3. תשובות
    1. תודה לך. ואם קצת נגעתי....הצלחתי...)))))

      מחק