ישבו שם שנים.
ואני צועדת
כהרגלי.
הם הפילו סיפור ואני עברתי, כמעט דילגתי מעליו, ברגע האחרון קלטתי,
התכופפתי ואספתי.
שיערה קלוע צמות. כעטרת מהדרות את ראשה.
חוטים לבנים דקים מציצים בין הקליעות כמו היו אבני חן קטנות משובצות .
ישבה לצידו, קמטיו ואניצי זקנו המוכספים עוטפים את פניו משווים לו ארשת חושבת.
אצבעותיו נגעו בכפות ידיה, מלטפות אותן ברכות.
כאומרות, אנחנו כל כך שמחות שאת פה.
ידיהם ריקות מטבעות.
זוגיות מאוחרת, מצאו זה את זו בעת שלכת
וזו הביאה לתוכם מלוא אביב.
בחרו אהבה.
ככה ישבו על ספסל בשדרה, מכירים שניהם בחסד השעה.
אני מכירה כמה סיפורי זוגיות מאוחרת כזו, לפעמים הם הכי נכונים ויפים שיש.
השבמחקהצילום נהדר.
כן, גם אני...ובכל פעם שנתקלת זה מחמם את ליבי. תודה פועה ושבוע טוב
השבמחקאשרי האוהבים כך בשלהי החיים. תמיד מרגש לראות זוגות כאלה.
השבמחקסתיו אף שהשלכת ממאפייניו כנראה שעדין יש בו גם מבשרי אביב - בכל גיל ))
מחקאהבתי את הסיפור שליקטת מהשדירה. וגם אני אוהבת מאוד את התמונה שצירפת. אפשר לראות את הזוג למרות שהם לא בתמונה.
השבמחקכמו, אחד הדברים שאני הכי אוהבת זה ללקט סיפורים שאנשים מפילים - ואת זה כמעט פיספסתי)
מחקתודה כפולה - בטח גם על התמונה.
מרגש ומשמח לדעת שזה קיים..........ובעיקר ששמת לב
השבמחקאכן מרגש, אני חושבת שרבים בעיקר רואים באהבה מאוחרת איזה אנקדוטה...
מחקאני נהנית לראות זאת כל פעם מחדש. ללב ולמגע אין תאריך תפודה.
כולם זקוקים לאהבה, בכל גיל. יש אהבה גם בעיניים המביטות בסיפור האהבה הזה וזה מרגש.
השבמחקאכן אין גיל לאהבה. איזה מילים טובות כתבת פה, תודה!
השבמחק