לכל מקום ובכל אזור יש לו פרלמנט משלו.
הפרלמט של צ'וריקה מתכנס יום יום.
אחד אחד הם עולים, באים אל הגשר.
הלא הוא השער של צ'וריקה.
הם מתאספים לרגעים של שתיקה משותפת, לדיבור, העברת ידיעות, חיווי דעות.
איך יהיה היבול השנה.
מי יקצור ברינה ומי בדמעה.
מי יוביל את עדריו למרעה הקיץ והאם השועלים, הזאבים ויתר המרעים יפגעו או יובסו.
לאיזו חתונה מצפים ואיזו כלה תיובא מהכפר הסמוך, מי מכיר את משפחתה ומהי הנדוניה.
מפה ומשם הם כמובן מוציאים מהכיס איזה בקבוק קטן ללגימה וקופסת טבק להרחה.
אלברטוס אפילו הביא אתו היום בשקית חומה כמה בסקווצים שאשתו אפתה, ככה לכרסם קצת שהבטן לא תהיה ריקה כשמדברים ושותים לגימה.
השקית עוברת מיד ליד ומתרוקנת לאט לאט תוך כדי דברי ברכה לידיה הטובות של רוזניקה אשתו הבלעדית של אלברטוס.
חבורה ותיקה.
מכירים כולם את כולם עוד מהתחלה. מהשורשים אל הגזע הענפים והעלים.
גם יודעים היטב אילו עלים נשרו אצל כל אחד ואילו ניצנים מתכוננים לפרוח.
זו הדרך אצל הצ'וריקים
שומרים ומשמרים
מקשיבים ומספרים
והכי חשוב, יום יום נפגשים.
דנים ומתפלמסים על עניינים חשובים ברומו של יומיום.
והכלב, דבוס, גם.
שבוע טוב
