מונה הצמחים

 

יש הנוטים לעבור על אירועי היום במוחם טרם ייפרדו למספר שעות מהעולם, יש המייחלים לא לזכור דבר מהקורה ביומם, יש המונים כבשים בעת שעיניהם נעצמות ובדרך אל שנתם.

בכל לילה כשעלה אביעד על יצועו מאז ילדותו,

אחרי שהיה מארגן את הכרית לתנוחת הראש הנכונה,

באותו שלב בו היה עוצם את עיניו ומתכונן לשקוע אל תוך חלום,

היה הוא מונה בראשו שמות צמחים.

בכדי לא להתבלבל ולא לבלבל היה מונה אותן לפי סדר אותיות האלף בית.

מכיוון שלא תמיד היה מצליח להגיע לסוף הסדרה, אחת לזמן היה מונה אותם מהסוף כלומר מהאות האחרונה אל כיוון ההתחלה.

ובכדי שלא יהיו הדברים רוטיניים מידי היה נוהג להחליט על סדרות או משפחות של צמחים. צריך שיהיה סדר וצריך לא לוותר על אף קבוצה או משפחה.

בכל ערב בחר סידרה אחת ובהן תת סדרות: עצי נוי, עצי פרי, עשבוניים, פרחי נוי, צמחי מרפא וכדומה. כך היה נרדם. גם בחלומותיו היו מלווים אותו מראות וריחות מן הטבע.

אך טבעי היה שהמקצוע שבחר ללמוד ולעסוק בו היה קשור קשר עמוק לצמחים, כאגרונום עירוני שהיה מופקד על הצמחייה באזורים הציבוריים של עירו הוא הכיר מקרוב כל עץ ועץ.

את בוקר יום עבודתו היה מתחיל בביקור אזורי.

הוא חילק את העיר לאזורים ושעת העבודה הראשונה שלו נפתחה בביקור באזור אחד.

כך למד והכיר מקרוב את מצב הצמחים בעיר, היה הולך בין הגינות, השדרות, הרחובות. קוטף עלה, משיח זה, מניח ידו על גזעו של עץ, לעיתים מצמיד אליו אוזן. מרחרח פריחה ובודק אם אין כנימה או חלילה מחלה, האם גזמו כראוי, האם ניקו גומות, האם ריססו, מה התחדש או השתנה, היה בודק האם יש מה לחדש או לשנות.

רק אחרי שעה של פגישות צמחים אזוריות היה מגיע למשרדו לפגישות עבודה, תקציבים ופתרונות. כך מידי יום, שנה אחר שנה במשך שנים רבות.

עברו שנים, אחרי הכרות קרובה עם כל העצים השיחים, המחלות וההבראות הגיע הזמן להגיד שלום לכולם, לצמחים כמובן אבל גם לאנשים במשרד ולכל העוזרים והעובדים לאורך השנים ולצאת לגמלאות.

אביעד, כמובן יצא בשמחה. זה זמן טוב להמשיך ולטייל בעולם עם זוגתו שתחיה, להנות מנכדיו שפורחים מול עיניו מי כעץ השדה ומי כפרח עדין ומלבלב. לבקר חברים שהתפזרו, לקרוא דברים חדשים שהתפרסמו להתחדש בעולם המחקר והריאות הירוקות העירוניות.

 בכל יום כשהיה בביתו או בכל מקום בעולם. מיד כשהקיץ מוקדם משנתו עוד לפני שהקיצה אשתו, ואחרי שלגם לגימות ארוכות של הקפה הריחיני היה יוצא לסיור אמירת בוקר טוב ומה נשמע לצמחים בסביבתו. היה בודק וחוקר את כל אחד מהם שהיה נקרא בדרכו ואם היה פוגש בצמח חדש או נדיר. אם היה רואה מחלה או טפיל, מיד היה מצלם ורושם לו רשימה בפנקסו הקטן שהיה צמוד תמיד לכיס חולצתו.

כשהיה בעירו היה שולח למחליפו מייל מסודר עם ממצאיו, מקווה שזה יפעל וידאג לטפל כמקובל, משתדל לא לבדוק האם הדברים טופלו או הוזנחו. זו מבחינתו היתה עבודת שירות ההתנדבותי למען העיר בחלקיה הירוקים שכה שאהב.

ובלילה, כן כמו אז בילדותו, 

היה בוחר בקבוצת צמחים ולפי סדר האלף בית מונה אותה במוחו 

עד ששקע בתחושת רווחה וצנח אל תוך חלומו.

ימים טובים ושנת ישרים