יום שבת, 16 בינואר 2016

בסתיו הזה





בסתיו הזה
הגעתי לכאן
נוגעת בי
נוגעת בך.
עלים נושרים
עצים ערומים
והגלדים שלי
נפלו
מיובשים
מבוישים
משמימים.
גם אני ערומה,
 נשארתי
הלכתי
ובאתי.
בסתיו הזה
מצאתי אותי
מצאתי אותך.
הלב החסר
מַלַא.
אהבה קטנה.


6 תגובות:

  1. מקסים ונוגע בבשר החשוף
    אהבה שפועמת בכל הגוף

    גררת אותי אז נגררתי ;-)

    השבמחק
  2. גם אני מאוד אוהב את הטקסט הנוגע והערום שלך.
    תיאור של קירבה ללא ממחיצות.

    השבמחק
  3. Eliphal ,
    גם אתה בתגובתך,
    נגעת.
    תודה!

    השבמחק
  4. מרגש ממש, שיקה. נושג בי במובנים רבים.
    יופי של נגיעה סתווית.

    השבמחק
  5. עופר, D, יקירי,
    ואותי מרגשת תגובתך, כמובן.

    השבמחק