ויהי
בוקר ויהי ערב
ויהי
זמן שלנו בא.
ואנשק
לך
פה
ושם
שם ופה
שם ופה
ועוד.
וְאלטף
עורך
שאסף
אליו קרני שמש
לאַכְסנם בתוכו
לעת
חורף.
צָבָע בשוקולד
מתוק,
ללקקו.
צָבָע בשוקולד
מתוק,
ללקקו.
וַאנשום
אותך
וַאנשוף אותך
וַאנשוף אותך
וַאנשום
אִתך
וַאפעָם.
וַאפעָם.
וְאעטוף
לִבּתךָ
בידי
לְחממָה.
ויהי בוקר ויהי ערב
ויהי זמן
שלנו
בא.
שלנו
בא.
אני מרגישה כאילו שאני מציצה לחלום. משהו ערפלי, לא-עולם-הזה, אולי לא ארץ-הזו. ופרטי.
השבמחקוהתגובה שלך מעוררת בי רצון עז להמשיך ולדבר אתך.... להבין, לדייק לעצמי...
השבמחקתודה!
יפה. המשפט על הקרניים שנאספו בעור לקראת החורף כדי לשמור על חום הקיץ, מאוד יפה. ומקורי.
השבמחקאליפל. לפעמים אתה יכול לראות קרניים נאספות לתוך גוף לקראת חורף...)
השבמחקתודה
המילים שעלו לי בהרגשה.. מרטיט .. מרגש ..מקסים .. מרווה גוף.. מחייה נפש.. נעים ומלטף .. סוער ורגוע.. עתיק וחדש הרבה דברים בו זמנית..
השבמחקאהבתי מאוד את המילים ואת התמונות .. זה נוסך איזה שהיא הרגשה של שלווה מרגשת.. שזה הפוך על הפוך :-)
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקצביה, את בתגובתך, בבחירת המילים שלך מרימה אל על את המילים שלי. נוגעת בי, מרגשת! תודה !!!!
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקמה אגיד צביה, את יוצרת יצירה חדשה בתגובותיך. כל כך מחמם את ליבי....תודה! (נשמעת לי מילה באנלית מול כתיבתך).
השבמחקנהדר!!
השבמחקאיזה כיף לקרוא אותך, שיקה יקרה. והצילומים נהדרים גם הם :-)
איזה כיף שאתה פה איתי...
מחקוהמון תודות.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק