יום שישי, 22 בינואר 2016

ויהי ערב ויהי בוקר חורף

 
 

 
ויהי בוקר ויהי ערב
ויהי זמן שלנו בא.
ואנשק לך
פה ושם
שם ופה
ועוד.
וְאלטף עורך
שאסף אליו קרני שמש
לאַכְסנם בתוכו
לעת חורף.
צָבָע בשוקולד
מתוק,

ללקקו.
 
וַאנשום אותך
וַאנשוף אותך
וַאנשום אִתך
וַאפעָם.
וְאעטוף לִבּתךָ
בידי
לְחממָה.

ויהי בוקר ויהי ערב
ויהי זמן
שלנו
בא.
 
 
 

 


12 תגובות:

  1. אני מרגישה כאילו שאני מציצה לחלום. משהו ערפלי, לא-עולם-הזה, אולי לא ארץ-הזו. ופרטי.

    השבמחק
  2. והתגובה שלך מעוררת בי רצון עז להמשיך ולדבר אתך.... להבין, לדייק לעצמי...
    תודה!

    השבמחק
  3. יפה. המשפט על הקרניים שנאספו בעור לקראת החורף כדי לשמור על חום הקיץ, מאוד יפה. ומקורי.

    השבמחק
  4. אליפל. לפעמים אתה יכול לראות קרניים נאספות לתוך גוף לקראת חורף...)
    תודה

    השבמחק
  5. המילים שעלו לי בהרגשה.. מרטיט .. מרגש ..מקסים .. מרווה גוף.. מחייה נפש.. נעים ומלטף .. סוער ורגוע.. עתיק וחדש הרבה דברים בו זמנית..
    אהבתי מאוד את המילים ואת התמונות .. זה נוסך איזה שהיא הרגשה של שלווה מרגשת.. שזה הפוך על הפוך :-)

    השבמחק
  6. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  7. צביה, את בתגובתך, בבחירת המילים שלך מרימה אל על את המילים שלי. נוגעת בי, מרגשת! תודה !!!!

    השבמחק
  8. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  9. מה אגיד צביה, את יוצרת יצירה חדשה בתגובותיך. כל כך מחמם את ליבי....תודה! (נשמעת לי מילה באנלית מול כתיבתך).

    השבמחק
  10. נהדר!!
    איזה כיף לקרוא אותך, שיקה יקרה. והצילומים נהדרים גם הם :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. איזה כיף שאתה פה איתי...
      והמון תודות.

      מחק
  11. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק