הוא פנה ואמר:
לכי לך מארצך וממולדתך ומבית אמך,
בואי עד אלי.
ושמעתי הקול
פעם
אחר
פעם.
ובכל פעם
הנחתי כל מעש
פשטתי שפה
פרמתי שורש
וכפתור בחולצה
ואומר:
הנני.
כבקשתך,
כמצוותי.
השלתי נעלי
חלצתי מורשתי,
התעטפתי ציצית, טלית והינומה,
באתי עד סיפך
לזמן התקדשותנו.
ונאמור:
כי טוב.
כי
טוב!
