יום שלישי, 9 במרץ 2021

ים

 מים זורמים

נולדתי בעמק החם

רחוק רחוק מהים.

עוד בזמנים ההם שלא היו רכבים פרטיים ואפילו אוטובוסים זו היתה חגיגה.

כשרצינו להינפש או להתקרר היינו תופסים טרמפ כמשפחה קטנה אל המים הצלולים, 

המתנקים כל הזמן, 

שאין בהם גלים או חול ולא בונים שם ארמונות.

יש דשא ומפלים ומים נקיים, חמימים כל עונות השנה.

נסענו בקביעות לסחנה. 

שם בגיל הרבה יותר גדול כשכבר גרתי שנים על ראשו של ההר

לימד אותי שכן לשחות.

כן, ברור ששם, 

בסחנה.

אני מאוד אוהבת מעיינות ונחלים

כשהמים זורמים, נוסעים צלולים,

הם מנקים הכל - נפש וגוף ואבן



ים

את הים הכרתי בגיל הרבה יותר . 

כלומר, יצא לי לבקר בו לעיתים רחוקות

והיה בו תמיד עבורי גם וגם.

גם משיכה למראה הרחב

לגלים המשנים צבע וצורה

וגם פחות, 

למלח שהיה מתייבש על הגוף, לחול שחודר לכל מקום ונשאר להרבה זמן.

 פעם אחת לפני המון,

בחופשה בקפריסין הטורקית, בלגונה קטנה - 

התענגתי



אבל בדרך כלל

אוהבת לשבת מולו

אם אפשר על כיסא

אם אפשר שהכסא יהיה על דשא

אם אפשר רק להשקיף

אם אפשר להתנתק

או לפגוש סיפור,

לתת לגלים ולשמש שנופלת לאט

ללטף, לנקות להשקיט

ולברך שיש 

ים

ושמים

וזמן.

זמן טוב

זמן ים


ושכחתי....סורי, שרביט מוזיקלי  שאצלי מתמשך לאט לאט.

אז הנה מצרפת גם אם באיחור.

אני לא זוכרת מי הפגיש אותי אתו אבל נשבתי! מהמפגש הראשון ביננו.

הפעם המפגש היה לא רק בשמיעה אלא גם ויזואלי. 

הכלים שהאיש הזה יוצר ומנגן עליהם בהחלט גורמים להשתאות!

טוב, חייבת לציין שלא רק הכלים.

אוהבת את הסגנון, את הוואיב את החספוס

אז תקשיבו גם אתם ותיהנו

SEASICH STEVE






אין תגובות:

פרסום תגובה