גוף
הגוף שלנו הוא חלקים חלקים
מתאחדים, משולבים, נסמכים, סומכים ושמחים
עד שלפתע אחד מהם (או חלילה יותר) מתעכבים
או כואבים או משתנים ונעצבים.
פתאום אנחנו מבחינים באיבר זה או אחר כמעט כמו ישות נפרדת.
לפעמים אפילו מרגישים שנכנסה לשם איזו
מפלצת.
ועכשיו המסה השלמה שהיתה גוף שפועל בסכרון ברור ומתפקד בעצמאות
ובחופשיות, חלק ממנו מקבל פוקוס גדול והאמת אפילו עצום ואפילו עצמאות.
נפש
היום כולנו אומרים: גוף ונפש מקשה אחת.
אומרים, לא תמיד באמת באמת, בפנים - מאמינים.
עדיין יש כאבי גוף שמיוחסים לנפש בלבד ויש
כאבי נפש שמיוחסים לגוף.
מעט ייחסו ויטפלו ב"בעיה גופנית
גרידה" גם בהיבטים של הנפש.
רק לצורך הקצנה, ראיתם פעם מישהו ששובר יד כי נפל
והוא נשלח על ידי האורתופד במקביל לפיזיותרפיה -
גם לתרגילי הרפית מתחים ומדיטציה?
כף רגלי הימנית ולצידה כף רגלי השנייה
אחד המראות היותר מלבבים הוא לראות תינוק בן שלושה ארבעה חודשים
מגלה את הידיים ואת כפות הרגליים.
לפני כשלוש ארבע שנים גיליתי אני את כפות הרגלים שלי.
לא, לא כמו אותו תינוק ובכל זאת...גילוי.
כלומר, גיליתי שהן לא מובן מאליו
שיש להן זכות וטו
ועוד כל מיני זכויות
שהן יכולות להחליט כמה אתרוצץ וכמה פחות.
כמה ואיך אעמוד
כמה ואיך הן אוהבות או לא, קור וחום
ובכלל נעשו דעתניות כמעט כמו הבעלית שלהן
כלומר אני.
ואחרי תהיה, בדיקות ובדיקות וניתוח (באחת) וצלקת קטנה
(ועדיין לא ברור עתידה של כף רגלי השנייה).
אני תוהה - מה ספגה לה הנפש במשוואה?
ומה הן, כלומר כפותי, תאפשרנה לי לנעול
ומה
יהיה יחסן של כף רגל א וכף רגל ב לאהבתי ללכת בקיץ ברגל חשופה
להרגיש ולשאוב למעלה את הרצפה
הקרירה?
איך משתלבות כפות התמרים מהכותרת למעלה?
אז זהו שהן הן לא.
גם לא כפות מאזניים.
נשארת כרגע רק עם התעסקות בכפות הרגלים...
ביחד
ולחוד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה