בשמם

 זה הזמן לספר על קהילה יהודית אמריקאית לא גדולה.

כאלף יהודים שחיים בעיירה בשם פיאוריה שבאילינוי ארה"ב (מרחק של כ 3 ש' נסיעה משיקגו). 

שהחליטו יום אחד שחשוב להם להנציח את קורבנות השואה ולהביא את הסיפור והזיכרון גם לעיר המרוחקת שלהם המונה כולה כ 250,000 איש.

את תחילתו של הרעיון התחילו שניים SUSAN GERSHOWITZ KATZ והאיש שאתה SHELDON KATZ.

הם הצליחו לסחוף אחריהם את כל הקהילה היהודית בפאוריה אבל לא רק אותם.

עוד אלפי אנשים בעיר וברחבי העולם, ליתר דיוק, 48 ארצות מרחבי העולם השתתפו בהנצחה הזו.

אז מה היה שם?

ביום אחד של חורף 2001 קר, (קר בפיאוריה בחורף), ישבו השניים והגו רעיון לבנית אנדרטה לשואה.

חשבו, מה יכול לייצג את מיליוני האנשים, כפרטים, שנרצחו ביד רעה?

והגיעו לרעיון: כפתורים! כל נרצח יקבל ייצוג של כפתור אחד.

מדבר גם עם אותן ערמות .....

6 מליון כפתורים כמספר הנספים היהודיים שיאוכסנו בתוך 18 "עמודי מגיני דויד" שקופים.

ועוד מיליוני כפתורים ב 5 עמודים משולשים לזכר ניספי השואה האחרים (צוענים, נכים, להט"בים...)

וכך, פנתה הקהילה בגלויות לכל עבר והפיצה את הבקשה לשלוח להם כפתורים.

מיליוני כפתורים נאספו!

וכמובן גם כסף בכדי להקים את כל האנדרטה כולה.

כל כפתור שהתקבל נספר, נשטף ונוקה.

היו שותפים לתהליך, תלמידי בתי הספר (שכמובן בתוך התהליך שמעו את סיפור השואה), הקהילה היהודית ומתנדבים מקהילות שונות בעיר.

במהלך שנה וחצי נאספו הכפתורים!

לקח עוד זמן עד שנמצא לאנדרטה מקום ראוי ומתאים בעיר (גם זה כמובן לא היה מהלך פשוט).

היום האנדרטה עומדת לצד המוזיאון המרכזי של העיירה.

תלמידי בתי הספר שבאים לביקור במוזיאון וכך כל מי שמגיע לביקור,

עוברים דרך האנדרטה המיוחדת הזו.

סיפור קטן על קהילה אחת קטנה והנצחה שאספה אליה רבים מכל העולם.

ואולי גם המשך למשפחה כעץ, הכוח שיש לה, שענפיה ושורשיה משתרגים ברחבי כל העולם.

 

לכל איש כפתור

בתמונה, אבי, ישראל וינשטיין זל, ניצול שואה מבקר ב " אנדרטת הכפתורים" בפיאוריה אילינוי.