מאז שהיתה ילדה
אמרו לה שלא תפחד
אמרו לה שלא תתבייש
אמרו לה שכדאי להתאמץ
שלא בקרוב יבוא קץ
אמרו לה שהעולם מחכה
ושיש לה חיוך יפה
שכל מה שהיא צריכה זה לצאת
לגעת
לתת
לבטוח
לשתף
מאז, היא מנסה
לא לפחד
לא להתבייש
להאמין
להתאמץ
לצאת
להפגש.
לפעמים,
בהחלטה,
יושבת בקפה קרוב.
זוכרת לחייך
לא חושבת על הקץ
מחפשת לשתף.
כך, כשמסביב כולם.
והיא,
זוכרת את שאמרו לה
ומחכה.
שוב לבד.
מחכה.
בלי להתאמץ
מחכה
שמישהו
ידבר, יחבק, יאמץ.
שבת רגועה ושקטה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה