האוניות האלה שבאות והולכות
חותכות, פוצעות את המים
ואדוות רבות כמו עשרות בעלי כנף
מתפזרות עם הרוח שבאה מולם
ואת שכבת שם מול החלון, בכאבייך
נלחמת ונשברת כמו הגלים המתפרקים לרסיסים על השוברים
האוניות באות, עוצרות, פורקות, מתרוקנות
כשהלכת
נעלמו כולן
נשאר רק צבע עייניך
כצבע הים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה