חגיגה

יום הולדת עגול הסתמן לו על לוח שנה עתידי.

חברות מסביב החלו לחגוג. 

כל אחת בדרכה.

ואני שלא נהגתי במסיבות ואירועים ימי הולדת בעבר (בפעם האחרונה בגיל 18), חשבתי שאולי הפעם כדאי אחרת?

שאלתי את עצמי, איזו חגיגה תתאים לי?

נזכרתי בחלום ותיק שנתקע - ואני הרי מהמגשימים.

אז עשיתי לו הסבה קלה ויצאתי למלאכה.

כדבר ראשון חשבתי על הקונספט ועל המסגרת ומשם עברתי לתהליך איסוף וניפוי.

הבנתי שאני עושה מתנה לי. 

במקרה כזה לא צריך שותפים עסקיים. 

כלומר כן אנשי מקצוע טובים, עוזרים שיבחרו על ידי, אחד אחד ויתאמו למי שאני ול"חזון" שמצטייר בראשי.

מכיוון שזו הפעם הראשונה שלי ומכיוון שהיום יש ברשתות החברתיות המון מידע והמון נכונות לעזור, בשמחה נעזרתי, שאלתי, בדקתי התעניינתי משלבי התהליך ועד לטווחי עלויות. הקצבתי סכום ולוח זמנים ויצאתי לדרך.

וזו טיבה של ההחלטה: אני הולכת להוציא לאור ספר סיפורים קצרים שלי 

(אלה מפה ואלה שפורסמו בעבר בבלוג של תפוז ונותרו). 

ידעתי שיהיה לספר סיפור מסגרת קטן שיכיל את כל אותם סיפורים שנבחרו. בדמיוני ידעתי מה ואיך תראה כריכתו ואפילו מה תהיה כותרתו (האמת, באמצע הדרך קצת התלבטתי וחששתי שאולי זה לא השם הנכון, אבל בסופו של דבר חזרתי למקור).

עברתי את כל השלבים, בחירת עורכת ספרותית/לשונית - תמר לנדאו, עורכת לשונית ומגיהה - ציפי הראל, מעמד וגרפיקאי - מורן דיין מגםוגם ודפוס חבצלת

עד כאן ההוצאה לאור אבל...הפעם צריכה להיות גם חגיגיה! 

הכי מתאים - אירוע השקה.

אירוע רב משתתפים, כל אלה שליוו ומלווים אותי לאורך השנים. 

הכל הכל הוכן ותוכנן בקפידה ו...5 ימים לפני, טרח...אזעקות טילים כטבמים, ממדים מקלטים. בלאגן.

מדינה של הפתעוה ומהומה.

ברור שהכל נעצר.

הזמן עבר, ערימת הספרים הארוזים בקבוצות הסתכלה עלי ואני עליה. 

הממד שלי אסף לתוכו את כל מרכיבי המסיבה וכולנו ביחד עצרנו וחיכנו (לא תמיד בסבלנות יש לומר).

אבל, הנה הגיע זמן רגיעה ומהר מהר לפני שמשהו ישתנה ארגנתי הכל מחדש.

וביום שישי שעבר. חגגנו, משפחה, חברים שאספתי ואספו אותי לאורך השנים וכל הספרים. 

היה מפגש מרגש, חם, טעים כמובן וגם מאוד תרבותי ונעים  (כן אני החתום המעיד על עיסתו). 

פתחנו במפגש של טעמים וחיבוקים ולאחר מכן התכנסנו להקשיב ל 4 סיפורים מהספר שסופרו על מספרי סיפורים ובין לבין הנעימה מיה בשירה ופריטה.

עונג טרום שבת.

חשוב לציין 

הרי הבטחתי שהכל הכל זו המתנה שלי לעצמי. 

אז :

הספר נמכר בעלות נמוכה וכל כל ההכנסות יעברו לתרומה לילדים בסיכון החיים במשפחתונים בכפר שיש לי מקום חם ומיוחד בלב.

תם ולא נשלם

ממשיכה לחלום ולהגשים

 

שבת שמסמנת שיבה של כולם