יום ראשון, 13 במרץ 2016

אשה של מילים

 
 
 
לדבר אותי
בלי.
לדבר אליך
ללא שפתי,
והמילים
שיושבות בי
 מתייסרות
עד ששטות אליך.
מתעוותות, בוכות
אוהבות
ומשלימות.
נוגעות,
לפעמים.
פוגעות ונופלות
לעיתים.
רוצה לטעת בך
בפנים, 
אותיות עתיקות
של שפתי
וזו
שפת אמי
וסבתי
וסבת סבתי
שתפילה מלמלה בה,
ושפתה של דינה
ההיא.
רוצה
שתלטף אותך ביופייה
רב הימים.
שתתענג
על בשלותה
שתנגוס בה
בין תאווה
לעצב,
שתשחק ותשְֹחוק
בה,
כמוני.
אות אחר אות
מילים מילים
ותאהב בי
שוב,
איתה.
 
 

8 תגובות:

  1. מתחבר כל כך יפה עם התגובה שלך בבלוג שלי, על טווית חוטי מילים בלי מחט. דיבור ושפה אכן לא היינו הך.

    השבמחק
    תשובות
    1. לפעמים לדבר זה רק לדבר, כמו,
      אבל לפעמים זה לרקום במחט עדינה
      ובחוטי משי זהב וכסף
      וכשאין שפה,
      קשה להגיע
      ומצד שני לפעמים כמו הילדים
      שפת הלב יוצרת רקמות מיוחדות לא פחות....
      תודה.

      מחק
  2. יפה :) הרצון לשפת אם משותפת. חושבת על זה שכל זוג יוצר במשך הזמן שפה משלו, רק שלהם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אמנדה, שפת אם משותפת עושה דברים ליותר קלים.
      אם כי את צודקת ואני מאמצת, זוג יוצר שפה משלו, רק שלהם. שכוללת יותר מאשר רק מילים.
      המון תודות

      מחק
  3. זה מרגיש לי כמו נחל מפכפך של מילים ,אהבתי את שפת המילים הזורמת שלך ♥

    השבמחק
    תשובות
    1. צביה,
      משהו בתגובות שלך תמיד כל כך מגיע נוגע בי
      תודה לך!

      מחק
  4. אוף. לקרוא ולא לנשום. כל כך יפה. כל כך יפה ששכחתי איך מגיבים ולקח לי זמן למצוא את המקום בו נפתח מסך התגובות. פה: "שתלטף אותך ביופייה" נמסתי.

    השבמחק
  5. אליפל,
    ואני...מה קרה לי??????
    נשארתי שלולית!
    ת ו ד ה!

    השבמחק