כשהיית שם
נכנסתי אליך
קצת,
לביקור,
הרוח שחוררה בך
השאירה לי חרכים פנויים.
ואת טולטלת
כפעמונים.
כמוני
החלפת צבעים.
כמוני
נשרו ממך עלים.
נשארת
כעץ ההוא שנגעה בו
השלכת.
ונרעדת.
וחייכתי
וחייכת
ובכית
וחייכת.
כמוני.
בשמך
הצהיבו שערות הקמה
וליבהּ - כרמל.
נעה ברוח השרב
מחכה להיאסף עכשיו.
בכל שנה יש לספור:
"מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ, בַּקָּמָה..."
למנות יום אחר יום,
...."שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה"...
ובשנה ההיא
גם אני ספרתי
ונאספתי.
בשמך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה