הימים גם פה חולפים עוברים.
ותפס אותנו ככה בשביל להגיד, זה לא רק גן של שושנים, עוד איזה וירוס וקצת הוריד לנו בהילוכים לכמה ימים.
אבל אין מה להתלונן על מנוחה שהרי גם לשם זה באנו עד לפה.
מיד כשהתאוששנו, שכרנו שוב רכב. הפעם הסתדרנו על מרצדס נוחה נוחה.
וירדנו לנקות מעלינו את שאריות מה שהיה ולהתכונן בטוב למה שעוד יבוא. הגענו עד למעיינות המים הטרמיים של דרום טוסקנה.
Terme di Saturnia - Parco Termale
מקום יפיפה שמחולק לשנים
לאלה של הביוקר
ולאלה של הבזול.
יש לציין לטובה שחלק לא מבוטל של המעיינות וחלק יפיפה שלהם הוא ללא כל תשלום.
נכון, גם ללא כל שירותים נילווים, אבל העובדה שיש בחירה מאוד מכובדת בעייני.
רק בשביל להבהיר ולסגור את הפינה, אנחנו מהביוקר.
צריכים מקלחות, שירותים, כסא לשבת עליו ואם הוא גם נוח, אז בכלל.
בקיצור, מהמפונקים.
נהנו הנאה רבה. ועם חיוך על הפנים וללא שאריות של ההוא שתקף אותנו, נסענו כל הדרך בחזרה.
לפני שנשיב את הרכב לחברתו נסענו למחרת לבקר את רימיני ששוכנת על החוף המזרחי של המגף והים האדריאטי מלכך את חופיה.
שהרי אם ביקרנו בחוף המערבי (בצינקווה טרה), לא רצינו חלילה לפגוע במזרחי (היום הרגישיות לעניין הרי גבוהות ולא נוסיף מלח על הפלפל).
רגע לפני רימיני מילה או שתים על הדרך.
זו דוגמא נפלאה למתנה שאתה מקבל בעיקר אם את/ה כמונו, לא עסוק בתיכנונים ובהכנות אלא פשוט מסמן/ת נקודה ונוסע/ת.
וואו איזו דרך. צרה צרה ומפותלת - הכי מדהימה.
וככה אנחנו מטפסים ומטפסים ומטפסים בפיתולי פיתולים.
עצים גבוהים מסתירים ומצלים עד שמגיעים לפסגה ואז - ווואאאהה
כמו שכתוב בכל הספרים זה פעל גם פה אחרי הטיפוס וההתפעלות, באה ירידה.
כמובן מפותלת כמובן צרה כמובן חושפת מרחבים ופני שטח יפיפים.
אחרי שיורדים ויורדים מגיעים לישורת שמביאה אותנו למרינה היפיפיה של רימיני.
אחד הדברים המרשימים פה זה הגשר שבנה טיבריוס. כן, ההוא.
והוא קיים פה מאז ועד עתה. חזק ויציב.
לא אכביר בתיאורה של רימיני, התמונות מספרות יותר טוב.
וכן, אחרי הביקור שם צריך לחזור את כל הדרך חזרה והאמינו לי שהיא לא נעשתה לא יותר קלה וגם לא יותר קצרה.
אף שהשיר אומר שההרים גבוהים יותר בדרך חזרה, אני חושבת שהם לא הספיקו לגבוהה אבל אנחנו כן הצלחנו להנות מאוד וגם להתעייף.
אבל לא ויתרנו ולא שכחנו את תחרות הגלידה
נו...עוד קצת ודי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה