באמצע חיים

 

חיים.

זה השם שבחרה לו אימו כשנולד. היא ברכה אותו בחיים טובים וארוכים. 

מיום לידתו טרחה ודאגה לכל מחסורו. נהגה לעשות עבורו מכל וכל. 

כלומר כל מה שיכלה ועוד הוסיפה טיפ טיפה.

בכל בוקר לפני לכתו לבית הספר היתה מניחה את התיק המצויד על גבו. מלטפת את כתפיו ושואלת בדאגה: לא כבד? אתה תסתדר?

חיים היה מסתכל על אימו באהבה ואומר, זה בסדר אמא, את לא צריכה לקחת אותי ואת התיק. אני גדול וחזק מספיק. אימו היתה מסתכלת עליו מתרחק בחשש מה ומיד כשהתרחק היתה נגשת למלאכה, לסדר את חדרו, לכבס לתלות, לנקות ולהכין לבנה ארוחה מזינה כשישוב. 

כששב, אחרי שסעד והיא ניקתה וסידרה, היתה יושבת לידו כשהכין את שיעוריו.

 כך יומיום גם כשגדל, כשסיים את חוק לימודיו, את חובותיו למדינה ואף כשהיה סטודנט להשכלה גבוהה.

כשפגש את זוגתו, זו שבחר בה והיא בחרה בו (וכמובן עברה את אישורה של אימו), לקחה היא את התפקיד במלאו. לימים אימו זקנה והלכה בדרך כל בשר לעולמה. מבחינתו של חיים כמעט דבר לא השתנה.

 אשתו היא זאת שטיפלה, ניקתה, סידרה. בישלה, גידלה וכן, גם עבדה מחוץ לביתה. 

כשחיים היה חוזר מעבודתו החשובה לביתו הכל הכל היה מוכן לקראתו. והוא יכול היה להתרווח מול העיתון או התוכנית שאהב. כך ערב ערב ואף בימי מועד וחג.

בשלב מסוים הילדים גדלו וכמו בכל בית ומשפחה פרחו והלכו.

נותרו רק היא והוא בעצם ליתר הדיוק והסדר הטוב נשארו הוא וגם היא.

 

יום אחד בבוקר של יום אביבי ונחמד, קמה האשה, היא אשתו ואמרה: זהו, קצתי. עכשיו תורי. 

אספה מה שאספה התלבשה למשעי לא שכחה את הסרט בשערה ויצאה מלאת עוז ועיזוז לדרכה. 

מצא עצמו חיים באמצע החיים הוא עם עצמו, לבדו. בלי מטפל או מטפלת לצידו.

 עברו יום עברו יומיים, עבר שבוע עברו שבועיים. והפלא ופלא, הבגדים בארון לא התקפלו, הכביסה לא התכבסה והכלים לא התרחצו. אפילו האוכל שהזמין לא קפץ והסתדר על השולחן.

הביט חיים בביתו ולא הכירו.

חשב, מה קרה? ומה עכשיו?

פנה לידידו עזריה שאחרי שהקשיב ובחן לעומקו של עניין הציע לחיים חברו משכבר, להיכנס ליוטיוב וגם לאמץ ולשאול את העוזר הכל יודע הוא מיסטר  Ai - מה עושים ואיך מתנהלים עכשיו בצוק העיתים?

 חיים הקשיב לידידו קשב רב, חשב וחשב. לבסוף לאחר בחינת ההצעה ומראה ביתו, עשה כעצת חברו עזריה והנה נגלה בפניו עולם חדש.

מסתבר שלכל הדברים שהיה רגיל בהם כמעשה יום יום הם להפתעתו לא נעשים מעצמם והוא חיים, צריך ללמוד מיומניות חיים חדשות ונסתרות ולהופכם לאורח חיים יומיומי בעצמו בביתו.

יום אחר יום למד חיים מלאכה חדשה ו

כן, הוא אפילו נהנה,

לעיתים.

ולפעמים התעייף והתקשה.

ככה זה כשמגלים שגרה חדשה באמצע חיים.

 

😉