מדהים עד כמה חזרתי
ערומה.
כמו אותו עלה שלכת
שנשמט על הקרקע והוא
מביא אתו
את כל המסע
את כל הסיפור.
כל אחת יכולה להביט ולראות.
כיצד הרטיט ליבי.
כיצד הוא כואב
כיצד הוא פועה בבכי.
ואני לא מכירה אותו
את הלב הזה
מנער אבק דרכים
בועט
אומר את דברו.
אני לא מזהה את המנגינה הזו
היא נשכחת
היא נכבשה תחת ערמות רבות
של דפים
של תווים נמחקים
ועתה מתנערת
מכאיבה וכואבת
והן,
רואות.
חזרתי ערומה,
מחוררת.
ניתן להציץ בי
פנימה.
פנימה.
מקסים , מרגש ונוגע !
השבמחק♥