יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

מספרת סיפור

בין הדברים השונים והמגוונים שאני עושה,

(בזמנים אלו בעיקר בעיקר דברים שאני מאוד מאוד אוהבת),

אני מספרת סיפורים. 

לגדולים.

(רק כשמזמינים😉).

איכשהו אני מאוד אוהבת לספר סיפורים שקשורים לאוכל, למטבח, 

לאווירה של סמטאות ואוויר הרים.

(ואז אני מביאה איתי גם טעימות וריחות😋).

רוב הסיפורים שאני מספרת הם סיפורים שמוחי הלא ממש קודח מחבר וממציא.

אבל,

 לפעמים...

אני נתקלת בסיפור טוב שמושך את אוזני ויותר מכך את ליבי והכי מהכל את זכרוני

ואני מאמצת אותו אל אוספיי ומספרת כשמתאים.

אז הנה סיפור כזה לתחילתו של שבוע ששמעתי ממספר מופלא ששמו 

עומר ראובני  שגם הוא שמע אותו ממישהו שפגש מישהו שסיפר לו...

אהבתי ואספתי :

וולאק איזה רב זה? 

מספרים על סוחר מבצרה שעשה עסקים בבגדד ומרוב שהרוויח, שכח שהשבוע נגמר וחיפש מקום לעשות את השבת. 

השמש כבר עשתה סימנים של כיבוי אורות ובמקרה כזה המקום הבטוח ביותר לדפוק על הדלת הוא ביתו של הרב.
"ברוכים הבאים", אמר הרב כשראה את האורח, "אם תרצה להיות כאן בשבת, זה יעלה לך 50 דינר".
50 דינר?! חשב הסוחר, וולאק איזה רב זה? 
שמבקש ממני כל כך הרבה כסף, אבל גם השבת עמדה לדפוק על הדלת והסוחר בלית ברירה נאלץ לשלם לרב את הסכום הגדול.
"תרצה לשתות משהו?", שאל הרב, "יש תה, ליקר רימונים, עראק עם לימונענע ומיץ גויאבות".
"הסדר לא משנה ותביא גם כמה עוגיות תמרים וצלוחית של תורמוס", 
ענה הסוחר תוך שהוא חושב שאם הרב לא התבייש לבקש כל כך הרבה כסף, הוא כאורח, לא יתבייש לבקש כל דבר שיחפוץ בו.
אחר כך הוא מילא אמבטיה ושפך לשם שמן אלוורה, הוא התנגב בשלוש מגבות והתבסם במיטב התמרוקים. 
אחרי בית הכנסת הוא ישב בראש השולחן ואכל כמו שלא אכל מימיו ומכיוון שיש לנו רק סבלנות לדקות, לא אפרט בכמויות 
הקובה שהכניס לפה ובקציצות הערוק שניגב בחומוס. 
לא אגרגר איתכם את היינות המשובחים ששתה.  
לא אלאה בתאורי לשונות הכבש הממולאים באורז וצימוקים, בעופות המצופים דבש ותפוחים, בסלטים ובזגולות המתוקות שמצץ תוך כדי מציצת הסוכר עם התה, 
במיטה הנוחה ובכריות האווזים, בסביח של הבוקר, 
בהפטרה שקרא, בחמין, בשנת הצהריים הערבה ועוד תופינים שבלע או מצץ.  
כשנגמרה השבת הסוחר נהיה צעיר בעשר שנים מרוב תענוגות, 
הוא פנה אל הרב ואמר "תשמע מעולם לא נהניתי כמו שנהניתי אצלכם בשבת".  
כשרצה ללכת, הוציא הרב את השקיק עם חמישים הדינרים ומסר לו בחזרה. 
"חס וחלילה", אמר הסוחר, "זה הכסף שלך על האירוח כמו שסיכמנו".
ההתבונן בו הרב באהבה ואמר "החמישים דינר הם שלך, 
פשוט רציתי שתהנה בשבת, כאילו ששילמת על האירוח חמישים דינר".




שבוע טובטוב לכולם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה