איש אחד
בן חמישים כזה.
בעל משרד קטן מתוקתק.
שתי מזכירות מחוייטות. לקוחות מובחרים בודדים. נבחרים אחד אחד.
מקצועיות ללא רבב. זה שם המשחק.
דירה לא גדולה במיקום מדוייק. משקיפה מלמעלה על הכל ועל כולם.
עוצבה בקפידה במינמליזם מהוגן
עונה לצרכים וגם למעמד.
יש ילד אחד מאיזו מערכת חולפת.
היא מגדלת. הוא לא התכחש. עושה את הנדרש.
לא פחות אבל בטח לא יותר.
לא שוכח לפגוש את הוריו.
במדוייק, לפי תזכורת מהמזכירה והשעון שעל היד.
פעם בשבוע, נוהג מנהג עממיות.
לובש גינס קצת משופשף (ברור ממותג) ויורד לשבת בבית הקפה.
זה שקרוב, שליד.
יושב לבד.
כך הוא יכול להשקיף על העם ועל סוג של עולם.
ללמוד קצת מה קורה ומה עכשיו.
מיד ראשונה, דרך עייניו.
זמן להרגיש כאילו ביחד
ואולי קצת פחות לבד
איש אחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה